בערך כל החיים אני נמנעת באופן אקטיבי מלקרוא על ההיסטוריה הרוסית הטראגית.
משהו שם מצער אותי כל כך, כאילו כל הרוג הוא בן משפחה והיגון שלהם הוא גם שלי.
בכל אופן, הסקרנות בכל זאת מפעפעת וצריך להתמודד איתה.
הדבר שתמיד ישב בשולי תודעתי הוא שהיה רעב גדול שגרם למותם של מיליוני רוסים בתקופה הקומוניסטית.
בחודש שעבר בהיותי בדיוטי פרי, עלעלתי בספר שבמקרה דיבר על התקופה. מתוארת שם סצינה נוראה על אישה שעומדת למות ברעב וכדי לא לעמוד במבחן משחררת את חתולתה לחופשי, כדי שלא תתפתה לאכול אותה ושאולי החתולה תצליח לברוח ולשרוד.
חקלאים גוססים מרעב בשולי הדרך
אז היום בזמן נסיעה עם אמא הרהבתי עוז ושאלתי אותה על זה.
היא מספרת שהתקופה המדוברת נקראת ה "
גולודומור" (מוות ברעב) שהתרחש באוקראינה בין השנים 1932-33, והיה חלק מרעב שפקד את כל בריה"מ. סטאלין היה בשלטון הקומוניסטי וכל התבואה של הכפריים הוחרמה למטרות תחזוקת מלחמה לכאורה, והם נותרו ללא מזון וללא אפשרות לשתול ולגדל מזון חדש.
מי שנפגעו ביותר היו האיכרים, שנותרו בכפרים ועליהם
הושם מצור על ידי חיילים חמושים שמנעו מהם לצאת ולחפש אוכל בערים הגדולות, שבהן ניתנו קיצבות מזון לתושבים.
כמיטב מסורת האח הגדול לא דווח על כך בחדשות, נאמר רק ששורר רעב בכל המדינה בגלל החורף הקר והאויבים הרבים בחוץ שמחייבים הקצאת משאבים ללחימה. היתה זו תקופה של פחד, בה אסור היה לדבר או אף לרמוז על התנגדות לשלטון, תקופה בה עודדו ילדים להלשין על הוריהם ועל שכניהם.
היסטוריונים מעריכים כי
סטלין היה מעוניין במותם של הכפריים משום שאלה התרגלו לחיים עצמאיים ולא הסכימו לקבל על עצמם את מרות הקומוניזם. כיום באוקראינה מכירים ברצח העם ולומדים עליו אך ברוסיה עדיין מתכחשים למה שקרה. היום שאלתי עובדת רוסיה בעבודה על הגולודומור והיא לא הכירה את הנושא כלל!
וכעת לעובדות (ערוכות ומקוצרות מויקיפדיה):
הגולודומור היה האסון הלאומי הגדול ביותר של האוקראינים בתקופה המודרנית. מספר המתים המדויק אינו ידוע, אבל ההערכות נעות בין 3 ל 10 מיליון אנשים (!!)
בשנת 2011 קבעו 13 מדינות
שהרעב היה בעצם רצח עם שתוכנן על ידי השלטון הסובייטי של סטאלין, כדי להטיל טרור על העם ולמנוע התקוממות עתידית.
רוסיה (וגם גרמניה) מנגד מסרבת להכיר ברעב הגדול כרצח עם וטוענת שמדובר בהשפעות של הקולקטיביזציה שממנה סבלו כל עמי ברית המועצות. גם ישראל הכירה בגולודומור אך לא ברצח עם, למרות בקשה מפורשת של האוקראינים שהכריזו על הכחשת רצח העם כעבירה על החוק במדינתם.
הנסיבות שהובילו לגולודומור
בריה"מ היתה מדינה מאוחדת חדשה שהיתה חייבת לזכות באהדת הציבור ולכן עודדה את הקבוצות האתניות השונות שהרכיבו אותה להביע את עצמן ולטפח את המורשת הייחודית שלהן. עד שבשנות ה 30 התחייה והפריחה של התרבות האוקראינית התחילה להדאיג את השלטון שראה סכנה בחיבור של האוקראינים עם תרבותם ולא עם האידאולוגיה הסובייטית של המדינה. כך התחילה
מדיניות קשה של רוסיפיקציה (הפיכת האוקראינים לרוסים מן המניין), מהלך שגרם להתנגדויות ומרמור רב בקרב תושבי האזור. באותו זמן התחילו בהחדרת
מדיניות הקולקטיביזציה (מעבר לחוות שיתופיות באדמה ובתבואה) שהשפיעה בצורה הקשה ביותר על החקלאות האוקראינית. מעטים מאוד רצו לעבור לחוות שיתופיות ולוותר על עצמאותם עד שבסוף , בשנת 1929-30, החליט הממשל להפעיל לחץ כבד בדמותם של עשרות אלפי פקידים סובייטים שנשלחו לכפרים כדי לזרז את התהליך ולחסל התנגדויות על ידי מאסר המתנגדים או טרנספר שלהם לצד השני של המדינה לעבודה בתחומים אחרים.
הקולקטיביזציה הוכחה כשלילית בתוצאותיה בתוצר החקלאי בכל מקום, אבל בגלל שאוקראינה הייתה אזור חקלאי ברובו (בתחילת המאה העשרים כמעט 50% מתפוקת החיטה באימפריה הרוסית הגיעה מאזור אוקראינה) התוצאות במדינה היו הרות גורל ודרמטיות במיוחד.
באמצע שנת 1932 העביר הממשל חוק שאומר שעל כל גניבת רכוש ציבורי יוטל
גזר דין מוות. החוק היה תקף אפילו על לקיחה קטנה ביותר של תבואה על ידי איכר לשימוש עצמי.
כאשר הבינה הממשלה שאספקת התבואה קטנה מהמצופה הוחלט להאשים את הכפריים בגניבה ולחייב אותם לעמוד במכסה בכל מקרה, וארגוני הבטחון הסובייטיים נשלחו לכפרים לאסוף את כל המזון הקיים גם אם לא יוותר לתושבים דבר. בנוסף הותקנו חוקים חדשים שהטילו סנקציות על הכפרים האוקראינים שלא סיפקו מספיק תבואה- נאסר לספק להם מוצרים או אוכל, להחרים כל מאכל או תבואה שנמצא באזור, איסור על מסחר והחרמת כל המשאבים הפיננסיים.
מסתבר שעשור לפני כן, בשנת 1922 סבלו האוקראינים מרעב בעקבות בצורת, וגם עשור לאחר מכן, בשנת 1947 שוב סבלה המדינה מרעב בעקבות המלחמה, אבל הרעב הזה, של תחילת שנות השלושים לא נוצר מהתמוטטות תשתיות, בצורת או לחימה אלא רק כתוצאה מפוליטיקה מכוונת.
התוצאה הקטסטרופלית היתה שתוך מספר חודשים אזור הכפר הפורה של אוקראינה הפך לאזור מוכה רעב שגבה את חייהם של מיליוני בני אדם.
אנדרטה לזכר המתים
.png){kind=spacer}
.jpg)
