יום רביעי, 9 בינואר 2013

מלווינה, פינוקיו ובורטינו

לפני שבועות מספר צבעתי שיערי בסגול (תהליך ארוך וטורדני כשלעצמו) ולפתע התחלתי לשמוע את השם "מלווינה" נזרק לכיווני.
בירור קצר (ולא באינטרנט הישראלי, שמתעלם מקיומה לחלוטין)  העלה כי מלווינה היא דמות כחולת שיער מהסיפור על פינוקיו.


מלווינה, מושא אהבתו של פיירו

הרשו לי תחילה להוריד מליבי את העובדה שאני מתעבת סיפורים על בובות שקמות לתחייה! עצם זה שאני כותבת על זה בבלוג מצריך ממני תעצומות נפש וגדלות רוח. בכל אופן, אותה מלווינה חמדמדה, גם היא בובה, והיא מושא אהבתו של הליצן העצוב פיירו.



אלכסיי ניקולייביץ טולסטוי

חפירה מעמיקה יותר העלתה כי הסיפור פינוקיו בגרסתו הרוסית נקרא " בורטינו" ונכתב על ידי אלכסיי טולסטוי (29/12/1882-23/02/1945) סופר סובייטי מפורסם שכתב בסגנונות רבים והתמחה במדע בדיוני ורומנים היסטוריים.

טולסטוי סיפר כי בילדותו קרא את פינוקיו האיטלקי, וכאשר היו לו ילדים משלו ניסה לשחזר את הסיפור וכך נוצרה הגרסה הרוסית שלו.

במהלך החיפושים אחרי הסופר של בורטינו התבלבלתי לחשוב שמדובר בלב טולסטוי, שבגלל חיבתי אליו אשאיר כאן את תמונתו : התמונה היחידה שלו שאינה בשחור לבן, משנת 1908




















אז אני אמנם מאוד לא אוהבת את הסיפור פינוקיו על שלל דמויותיו, אבל השם מלווינה דווקא מצא חן בעיניי.
חקירה קצרה העלתה כי זה שם מומצא! והמציא אותו המשורר הסקוטי בן המאה ה- 18 ג'יימס מקפירסון. בגלל סיפור פתלתל כלשהו על כך שנפוליאון העריץ את אותו מקפירסון, יצא שהשם הזה הופץ בארצות סקנדינביה והפך לפופלארי במיוחד. (אותו מקפירסון אגב המציא גם את השם פיונה!)

הסיבה בגללה העריץ נפוליאון את מקפירסון היתה בגלל ספרו האפי "אוסיאן" (Ossian.)



















בתמונה: אוסיאן מקבל את רוחות הגיבורים הצרפתים.

מקפירסון טען שאסף את הסיפורים מפה לאוזן, ושמקורות הסיפורים עתיקים ביותר והוא מהווה את המיתולוגיה האירית.

זהו להפעם, פוסט קצרצר בנושאים שהעסיקו אותי היום :) ותודה ליורי שהעמיד אותי על טעותי בנוגע לטולסטוי.