כת החשישיון

השבוע התחלתי לקרוא את הספר "לא אשנא" שכתב רופא מוסלמי מעזה ובו הוא מספר על החיים ברצועה. קשה לי לקרוא את הספר כי אני נקרעת בין אמפטיה לכעס. בכל אופן, זה הזכיר לי שלפני שנה קראתי עבודת סמינריון בנושא כת החשישיון שהיא קבוצה איסלמית קיצונית שפעלה בימי הביניים. אותי זה ריתק ממש כי לא קראתי מעולם על האיסלאם לפני כן. באישורו של הכותב ערכתי את העבודה שלו והוספתי עליה דברים שמצאתי ברשת.

חסן אבן צבח-מנהיג ומייסד

כת החשישיון

החשישיון היא כת איסלאמית שפעלה בצפון פרס וסוריה בין המאה ה 11 למאה ה 13. אנשי הכת התפרסמו בעקבות שורה של רציחות פוליטיות שבוצעו מתוך נאמנות עיוורת, חוסר פחד, אכזריות ותחכום רב. חסן אבן-צבאח, מנהיגה של הקבוצה, אימץ את שיטת הרצח כחובה קדושה במלחמתו נגד הטורקים הסלג'וקים ובעלי-בריתם הח'ליפים הפאטמים המצריים. הארגון הסודי שהקים התפשט עד מהרה מערבה לעבר סוריה, שם קיבל כל אחד מיורשיו את התואר הזקן מן ההר. שם הכת מקורו במיתוס שחבריה היו מעשנים חשיש שהשפיע על צייתנותם המוחלטת ואובדן כושר השיפוט האישי. הכת הזו ופעילותה הם גם המקור למילה ASSASSIN שנכנסה לשימוש באירופה של המאה ה 13 בעקבות הסיפורים שהביאו איתם סוחרים וצלבנים מארצות האיסלאם. קורבנותיה העיקריים של הכת היו יריביה הפוליטיים בעולם המוסלמי, אך היו לה גם קורבנות בעולם הצלבני- בשנת 1096 פתחו הצלבנים במלחמה, בברכת האפיפיור, לשחרור קברו של ישו מידי הכופרים המוסלמים. פולשים אלה הפכו יעד לחיסוליהם של הזקן וחבר מרעיו. הראשון והידוע שביניהם הוא קונראד ממונפראט מלך ירושלים (מנישואין למלכה איזבל) אשר נרצח על ידי שני חברי חששין מספר ימים לפני שהוכתר באופן רשמי.

קונראד השני-אציל איטלקי ופעיל במסעות הצלב שנישא לאיזבל- מלכת ירושלים

רצח זה הותיר רושם עז על הצלבנים, בעיקר בשל מסירותם הגדולה של מבצעיו, שידעו שלא יוכלו להתחמק לאחר הרצח ובכך מסרו את חייהם ביודעין לשם ביצוע המשימה. תאורים על הכת ניתן למצוא בכתבי ההיסטוריה המוסלמית וגם בכתבים של צלבנים וסוחרים אירופאים אשר חיו זמן מה באזור פעילות הכת ושמעו עליה בעיקר ממקורות משניים.
ברוקרדוס, נזיר גרמני אשר התגורר זמן מה בארמניה הזהיר בכתב יד שהכין עבור מלך צרפת ב 1332 לקראת צאתו למסע צלב מפני מחסלי החששיון-

"They are thirsty for human blood, kill the innocent for a price, and care nothing for either life or salvation… they transfigure themselves…by imitating the gestures, garments, languages and acts of various nations and peoples… Since indeed I have not seen them, but know of them only by repute or by true writings, I cannot reveal more…”

דיווח נוסף על חברי כת זו מגיע בשנת 1175 מנציב סוריה ומצרים בכתב יד אשר נשלח אל הקיסר פרדריק ברברוסה, ובו מידע על הכת ועל מנהיגה -

"Note, ..there is a certain race of Saracens…called‘Heyssessini’…This breed of men live without law; they eat swine’s flesh against the law of the Saracens,and make use of women without distinction, including their mothers and sisters. They live in the mountains…they withdraw into well-fortified castles(...) They have among them a Master (…) this prince possesses in the mountains numerous and most beautiful palaces (…) In these palaces he has many of the sons of his peasants brought up from early childhood. (…) These young men are taught by their teachers from their earliest youth (…) that they must obey the lord of their land (…) and that if they do so, he , who has power over all living gods, will give them the joys of paradise.”

ההיסטוריון והארכיבישוף וויליאם מצור מתאר את הכת בקצרה בספרו על הצלבנים :

“There is, in the province of Tyre (…) a people who posses ten strong castles (…) their number is about 60,000 or more (…) The bond of submission and obedience that binds this people to their Chief is so strong, that there is no task so arduous, difficult or dangerous that any of them would not undertake to perform it with the greatest zeal, as soon as the Chief has commanded it. (…) at once whoever receives the command sets out on his mission, without considering the consequences of the deed nor the possibility of escape. “

מרקו פולו מספק תיאור ציורי של חיי הכת במבצר הראשי שלה בעמק אלמוט שבצפון פרס, הנמצא בין הים הכספי ומיקום העיר טהראן כיום. חסכתי לכם את התיאור הארוך מפאת אורכו, אך תיאורו של מרקו פולו מדגים עד כמה הצייתנות המוחלטת של החששיון למנהיגם , כמו גם יכולתם הגבוהה להסוואה ולרצח, שבו את דמיונם של האירופאים. במאה ה 12 באירופה הופיעו עוד מספר תיאורים דומים של החששיון, ומנהיג הכת, "האיש הזקן" כפי שכונה, קושר לניסיונות רצח שונים של מנהיגים פוליטיים אירופאים כגון פרדריק ברברוסה וריצ'רד לב ארי. מנהיגים אירופאים שונים הואשמו בקשירת קשר עם ה"איש הזקן" לביצוע חיסולים פוליטיים.

יסוד הכת

חסן אבן-צבאח נולד באמצע המאה ה 11- בפרס, לאחר שנות לימוד רבות החל להעביר את ימיו כמטיף דתי כאשר הוא נודד מעיר לעיר ובהדרגה החל להשקיע את מיטב כוחו באזור מסוים בצפון פרס- אזור הררי שידוע בשם דיילם ובו ישב עם לוחמני ועצמאי שנחשב בעיני שאר תושבי האזור כזר ומסוכן. בעקבות הכיבוש הערבי היה עם זה בין האחרונים להתאסלם, וגם לאחר התאסלמותו המשיך להתקיים כיחידה נפרדת ועצמאית מהאימפריה על ידי שמירתו על מנהגים ומסורות שונות מהאורתודוכסיה האסלאמית. אזור הררי זה ותושביו הלוחמניים משך את תשומת לבו של חסן אבן-צבאח והוא עבר להתגורר בכפר כלשהוא סמוך לשם, כאשר כפר זה משמש אותו כמפקדה ממנה שלח מטיפי דת להטיף לתושבי ההרים. פעילות זו הובאה לידיעת השליט הסלג'וקי באזור וחסן נאלץ לנדוד למקום אחר. בנדודיו באזור הבחין חסן בטירת אלמוט הבנויה על רכס הרי אלבורז.

טירת אלמוט בציור ימי ביניימי טיפוסי כמו שאני אוהבת

מיקומה בגובה 1800 מטר מעל פני הים , והגישה הצרה והתלולה אליה הפכו אותה למטרה אידיאלית לשמש כבסיס שממנה יוכל לנהל את מלחמתו נגד האימפריה הסלג'וקית והוא החליט לפעול לכיבושה. שיטתו היתה כזו: חסן שלח מטיפים שונים להטיף בכפרים בקרבת הטירה, ואחרי שהשיג הצלחה בקרב אוכלוסיה זו, שלח גם מטיפים אל תוך הטירה עצמה. בשנת 1090 חדר חסן אל הטירה במסווה והתגורר שם כך זמן מה. כאשר התגלתה לבסוף זהותו למושל הטירה רוב האנשים שם כבר הומרו על ידי מטיפיו ועברו לצידו. למושל הטירה לא היתה ברירה אלא לעזוב, כאשר חסן משלם לו 3000 דינרים כפיצוי על טירתו. כך הפך חסן אבן-צבאח למושל טירת אלמוט, ממנה לא יצא 35 שנה עד למותו. כעת, ממקום מושבו בטירה, החל חסן בפעילותו כדי להמיר את דתם של תושבי האזור לאיסמעיליה, וכדי להשיג עוד טירות. כך מתאר זאת היסטוריון פרסי את פעילות הכת:

“Hasan exerted every effort to capture the places adjacent to Alamut or that vicinity. Where possible he won them over by the tricks of his propaganda where such places as were unaffected by his blandishments he seized with slaughter, ravishment, pillage , bloodshed and war. He took such castles as he could and wherever he found a suitable rock he built a castle upon it.”

רוב האוכלוסייה באזור פעילות הכת היתה ענייה ומבודדת, מתגוררת באזור צחיח ודל ,וסובלת תחת עול הסלג'וקים. הצלחתו המיסיונרית של חסן היתה גדולה והוא הצליח להשתלט על כפרים וטירות נוספות באזור, כאשר בהדרגה הוא צובר כוח והופך לשליט אוטונומי בלב האימפריה הסלג'וקית. על פי האגדות איתרו חברי הכת נערים יתומים או ממשפחות עניות מוכות גורל וחטפו אותם, תוך שהם מסממים את קורבנם עד לאובדן הכרה. במהלך מספר ימים הוחזקו הנערים במצודת אלמוט, אשר שכנה בראש מצוק המשקיף אל הים הכספי וממנה נשקף יופי חלומי. החטופים הצעירים, מסוממים בעזרת חשיש, טופלו כבני מלכים- הוגשו להם מאכלים ומשקאות עשירים, הם הולבשו בבגדים נקיים ומפוארים ופונקו על ידי עלמות חן רבות.

ציור פרסי מהמאה ה 15 שמתאר את מוחמד בגן העדן לפי האיסלאם

מקץ מספר ימים סוממו שוב הנערים החטופים עד לאובדן ההכרה. הם הולבשו בבגדיהם הישנים והבלויים והוחזרו למקום ממנו נחטפו אל המציאות האפורה והיומיומית. כשחזרה הכרתם הובטח להם כי המקום בו שהו הוא גן עדן וכי רק מאמינים מוסלמים שמותם יהיה מות קדושים- מות הקרבה על קידוש דתם, יזכו להגיע לשם. כך שוכנעו נערי כת החשישיון להפוך למתנקשים מאומנים שהקריבו עצמם על בסיס אמונתם להגיע אל גן עדן ואל 70 הבתולות הממתינות להם שם.

מוחמד בגן עדן עם הבתולות המובטחות

סופם של החששיונים
בשנת 1124 חלה מנהיג ומייסד החששיון חסן אבן-צבאח והחל בהכנות לקראת העברת השלטון בצורה מסודרת. הוא בחר את אחד ממנהיגי הצבא שלו, בוזורגומיד וצירף אליו עוד 3 אנשים שבטח בהם וביקש מארבעתם לשמור על אחדות בהנהגת הכת עד להופעת האימאם הנעלם שיספק להם הדרכה- ונפטר. משם החלה מסכת מפותלת של יורשים והשתלטויות אלימות על הכס.
גורלם של החששיון נחתם כשבשנת 1256 כבשו המונגולים בהנהגת הולגו המונגולי, נכדו של ג'נגיס קאן את פרס. מטרתם היתה להשמיד את כת האיסמאעילים שהיתה ידועה לשמצה כגורם מתנגד ובעייתי באזור. מעוזי הכת נכנעו בזה אחר זה ובשנת 1258 מעוז החששיון האחרון- הטירה ברודבאר- נכבשה, נבזזה ונשרפה. חבריהם בסוריה שועבדו בשנת 1272 על ידי הסולטאן הממלוכי בייברס אשר השתמש בהם כרוצחים שכירים. שארי הפליטים של החשישיון נודעו לימים בשמם המקורי, ניזארים, והם פזורים כיום בארצות רבות מהודו ומדינות ברית המועצות לשעבר ועד לאפריקה המזרחית, ומספרם מוערך בכ-250,000.

זהו, עד כאן על החשישיון.. מה דעתכם?

אני אוהבת את המכתבים העתיקים ואת התאור על איך הונו את הבחורים הצעירים להצטרף לכת. כה הזוי עניין בתולות גן העדן שלהם.. בפוסט הבא אני אפרט יותר על ראשית האיסלאם ועל תפיסת גן העדן והגיהינום אצלם- יהיה מרתק!

תכתבו לי, תחוו דעה ואגב, על איזה נושא הייתם רוצים לקרוא עוד? איזה תחום מושך אתכם- היסטוריה/ אופנה/ אדריכלות/ מוזיקה/ משהו אחר?

בברכת חג שני שמח (וכשר ראשון שלי)

ליאת