שנות החמישים באופנה

שנות ה 50- איזו תקופה יפה לאופנה!
תמה האפרוריות של שנות המלחמה והשפל הכלכלי והצבעוניות הפכה לשמחה ופסטלית
הגזרות צמודות ומדגישות את הגוף הנשי אבל בצורה מהוגנת, מעודנת ומוקפדת.
הברכיים מוסתרות תמיד מתחת לחצאיות או מכנסיים באורך שלושה רבעים,
הלבוש מחויט ויש אביזרים משלימים כמו כפפות אלגנטיות וכובעים קטנים.
ההשקעה העצומה שנדרשה כדי לצאת מהבית במראה שתואם את צו האופנה מעוררת התפעלות של ממש ועל הלבוש הגברי בכלל לא כדאי שארחיב.

דוגמאות מלבבות מהתקופה:

ראו את הכפפונים הלבנים!

מצוירות עם רקע אורבני

נשות עסקים עסוקות

עיצוב שיער :

שיער קצר ומתולתל היה הדבר לשאוף אליו. שיער חלק לא בא בחשבון כלל.

באופן כללי השיער סולסל או לפחות סודר בצורה גלית.
לבנות צעירות שיער אסוף בקוקו היה מקובל מאוד, מקושט בצעיפי שיפון ססגוניים. (והקוקו עצמו גולגל וסולסל אף הוא כדי ליצור מראה משובב נפש ומאורגן היטב)

לנשים מבוגרות יותר היתה תסרוקת ה "פודל" שנציגותיה הבולטות היו אליזבת טיילור, המלכה אליזבת ה 2 וגם לוסיל בול

מ I love lucy. מדובר בתסרוקת קצרה ומדורגת שממסגרת את הפנים בתלתלים ענוגים

לוסי..


בתקופה זו היתה פריחה עצומה של מספרות כדי לענות על הביקוש הרב לשיער מעוצב היטב. מדובר בימים שלפני המצאת מייבש השיער וכך נאלצו הנשים לסדר את שיערן כל ערב לפני השינה- לכרוך אותו ברולים ולחזק אותו בסיכות בדוגמאות מורכבות כדי להגיע לתוצאה המבוקשת. לאחר העיצוב השיער כוסה היטב בספריי כדי לחזק את הקונסטרוקציה


נעשה גם שימוש רב בחומרים כימיים ליצירת סלסול קבוע (פרמננט), אך גם אז המשיכו לעצב בעזרת רולים וסיכות כדי להשיג את המראה המאורגן הרצוי. הסלסול הביתי נעשה בעזרת משיכת השיער בבירה או מים מתוקים ואז גולגל בעזרת רולים. פעולה זו הקשיחה את השיער והסלסול נשמר עד החפיפה.. סוג של עימלון שיער (שיטה באדיבות אמא שלי)

סגנון פופולרי נוסף הוא ה hive או הBouffant (בופון) - נוצר ע"י סירוק הפוך של השיער לשם יצירת נפח באזור הפדחת. לאחר ההטפחה מסרקים ומחזקים בסיכות (ומקבעים בריסוס).

אחד מוגזם במיוחד שמצאתי:

זה נחשב למראה רישמי מוצלח ולפעמים הוסיפו קישוט בעזרת צעיף שנכרך סביב הבופון. גורג'!!

וכאן יש מדריך מעולה ליצירת הבופון:

http://www.youtube.com/watch?v=aA05I5QaZnM

בנוסף נעשה שימוש בפיאות ותוספות שיער כמו "שיניון" שנתנו תוספת נפח לשיער. לאמא שלי היה שיניון והוא נעשה מהשיער שלה ע"י הספר. היא השתמשה בו ליצירת מראה דומה לזה שנוצר ע"י הבופון.

כובעים:


חזיות- מחודדות ותפורות מראש בצורת קונוס. צורת החזייה שימשה כאביזר אופנתי של ממש כי זו היתה צורת החזה הנחשקת. בלעדיה החולצות הצמודות פשוט לא נראו "כמו שצריך".

משקפיים- משקפי קרן מחודדות חתוליות, לעתים משובצות אבנים.

איפור-

העור צריך להיראות בריא ובוהק, מנינימום של צלליות וסומק.

איילינר נוזלי מודגש ומחודד ליצירת עיניים חתוליות

גבות משורטטות ומודגשות (גם אם את בלונדינית הגבות יהיו כהות ודומיננטיות)
ושפתיים צבועות היטב בצבעי פסטל או אדום בשעות הערב (בלי בורדו וחומים למיניהם)

ציפורניים- ארוכות, משויפות בצורה אליפטית מוארכת, משוכות בצבעי פסטל פנינתיים או אדומים.

כפפות- כל אישה שהגדירה עצמה כליידי לא יצאה מהבית ללא כפפות. הכפפות היו קצרות או כאלה שמכסות את המרפק במגוון צבעים ודגמים. הנפוצות ביותר היו כפפות קצרות לבנות ולכל אישה היו כמה זוגות כאלה כי הן היו מתלכלכות בקלות רבה..

צעיפים- נכרכו סביב המותניים כחגורה או סביב הצוואר או קקישוט לתסרוקת הקוקו או הבופון וגם ככיסוי ראש לנסיעות במכונית פתוחה או בימים שהשיער לא מסתגר ועד לביקור הבא במספרה..

כובעי ים וכובעי אמבטיה- בגלל הקשיים הרבים שנדרשו לעיצוב השיער הנשים לא ששו לחשוף את שיערן למים אם המצב לא הכרחי. כובעי הים היו ססגוניים במיוחד וככל שהכובע נראה מוגזם ומטורף יותר כך היה נחשק יותר.

ומתחת לשמלה- קומביניזון לשמירה על צניעות, למניעת חשמל סטטי ולהחלקת קווי המתאר של הגוף. חצאיות פטיקוט ליצירת נפח לחצאיות שדורשות זאת ולעיתים מחוכים- מחטבים.

ומכאן אני יוצאת בקריאה נרגשת- בנים ובנות כאחד- הבא נתאחד ונחזיר את כל הנפלאות הזו לחיינו, נתעלם ממזג האוויר הלבנטיני ונתהדר בנוצות זרות.