הרמב"ם (רבי משה בן מימון), 1138-1204, היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות. הוכתר בכינוי "הנשר הגדול".הרמב"ם נולד בספרד, אך עקב רדיפות דתיות היגרה משפחתו למרוקו ובהמשך למצריים שבה בילה את רוב שנותיו. לאחר מותו ולפי בקשתו נקברה גופתו בטבריה.
במצריים, כדי להתפרנס הוא החל לעסוק ברפואה- מקצוע שלמד לבד וזאת בהיותו בן 40 בערך. את ידיעותיו הרפואיות שאב מהספרות היוונית הקדומה, בעיקר מכתבי הרופא והסופר קלאודיוס גלנוס ומרופאי מצרים העתיקה.
זהו כתב יד תימני של "מורה נבוכים" מהמאה ה 13. כתבים ששרדו מתימן נחשבים לאמינים ביותר משום שסבלו פחות משינויי נוסח ומצינזור נוצרי.
דברי הרמב"ם בנוגע לתזונה ובריאות:
לדברי הרמב"ם, כל המחלות מקורן בעיכול לא תקין- לחץ דם, סוכרת, דלקת פרקים, אלרגיות, השמנה וירידה בתפקוד המערכת החיסונית. עיכול יעיל הוא המפתח לא רק לבריאות גופנית טובה, אלא גם לחיזוק מאור העיניים, לראייה הפנימית הבהירה, לחיזוק הרגשות הטובים ולחיזוק כוח החשיבה!
העיקרון המנחה את הרמב"ם הוא לא לפנק את הגוף ולנהוג בצניעות בכל התחומים.
סדר יום כללי:
פעילות גופנית – יש לבצע כל בוקר מעט פעילות גופנית אירובית (שחייה/ הליכה/ ריצה..)- עד שמתחילים להזיע, גם 5 דקות יספיקו.
היגיינה – מקלחת בזרם מים חמים, אחר כך במים פושרים ואחר כך במים קרים (חוץ מהראש) וכל זאת בבוקר לפני האכילה.
לפני האוכל יש ללכת לשירותים כי-"הנצרך לנקביו ויושב לסעודה דומה לאדם המסיק תנור ולא גרף הימנו את האפר הצבור שם, אפר זה מכבה ומפריע להסקה והבעירה החדשה".
לאחר האכילה מצחצחים שיניים.
שינה – יש לחכות 3-4 שעות לאחר ארוחת הערב ואין לישון במהלך היום. השינה מרגיעה את כל כוחות הנפש, את העצבים והמתחים. בשעת השינה אוספים כל האיברים כוחות מחודשים. השעה הטובה ביותר לשינה היא מתחילת הערב עד חצות (!) אחרי חצות אין משמעות ותועלת מרובה מהשינה משום שזה נקרא כבר בוקר ואדם הישן אחר חצות הלילה נקרא כישן ביום ואינו שבע משנתו, ושינה זו נעשית לו כמנוחה בלבד.
אכילה – יש לאכול לא בשעת תיאבון אלא רק כשמרגישים רעב אמיתי ולשתות רק כשמרגישים צמא ממשי. יש לאכול עד לתחושה של 3/4 שובע, לא להגיע למצב של קיבה מלאה, כי כאשר הקיבה מלאה אין היא יכולה לעכל את המזון ולטוחנו היטב.
לפני יציאה מהבית כדאי לנגוס בפיסת לחם מלא.
לנפש בריאה- מזג האויר חשוב מאוד לבריאות האדם, לכן כדאי לצאת אל המדבריות, היערות ולחוף הים. זה עוזר להריח ריחות כמו בזיליקום, הדס ופרחי הדר, וכן להאזין למוזיקה טובה, לשיר שירים, לספר סיפורים שמחים ולצחוק.
"תנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת, לכל אדם ובכל עת, ובזה תנצל מן הכעס שהיא מידה רעה להחטיא בני אדם.
וכן אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: כל הכועס כל מיני גיהינום שולטין בו, שנאמר: והסר כעס מלבך, והעבר רעה מבשרך. ואין רעה אלא גיהינום".
סדר אכילת המזונות:
סדר האכילה צריך להיות לפי מהירות הבישול- לפי העיקרון שמה שמתבשל מהר גם מתעכל מהר.
בתחילה הארוחה- פירות וירקות. אין לאכול דברים אלה כקינוח כי אז יצוף כל האוכל בקיבה ויווצרו גזים ושאריות מזון לא מעוכלות.
גם באכילת בשר ממליץ הרמב"ם להקדים לאכול מזונות קלים "אוכל בתחילה בשר עוף ואחר כך בשר בהמה".
לא יאכל בבת אחת חמוצים ומתוקים , וכן לא קרים וחמים.
אכילת חבושים צלויים או אפויים אחר המזון הוא טוב מאוד לרעננות ולשמחה.
דגים מלוחים ישנים וכן גבינה מלוחה ישנה - לא יתן אדם לפיו שכן הם גורמים לאבנים בכליות ופוגעים בכבד, אך מעט בסוף הסעודה הוא טוב.
בימים חמים ימעט באכילת כרוב, בצל, שום, חרדל, צנון, אך כל סוגי הדלועים למיניהם ראויים לאכילה בכל ימי השנה.
לא ירבה באכילת תמרים, פן יזיקו לתפקוד הכבד והטחול. סולת מנופה היטב ללא הקליפה אינה בריאה למאכל.וגם פול, עדשים,סברס,ומלח.
לא ישתה אדם באמצע האכילה, וגם לא קודם האכילה ½ שעה. כי אם דווקא אחר האכילה והזמן הרצוי ביותר הוא כשעה עד שעתיים אחר האכילה.
לא לאכול פירות חמוצים עם פירות מתוקים באותה ארוחה.
מומלץ להרכיב את הארוחה ממספר מצומצם של תבשילים וזאת כדי שלא תתפתח תאווה והשתוקקות לטעום מהכול ויהיה ניתן לעצור את האכילה לפני תחושת מלאות מופרזת. בנוסף מיעוט סוגי המזון מקל על תהליך העיכול ומאחר ולכל סוג מזון יש תהליך עיכול שונה.
מיעוט סוגי המזון מוביל לפירוק מקסימלי של המזונות, לספיגה יעילה יותר, וניצול מירבי של אבות המזון הנמצאים בו.
פעולת הלעיסה חשובה לא פחות – יש להקפיד לטחון את המזון היטב בשיניים.
"תחילת הבישול ומחצית העיכול נעשית ע"י חום הפה, ומיצי הרוק, ואזי כשיורד המאכל לקיבה נוחה וקלה התעכלותו. אבל הבולע מאכלו מבלי שיטחנו וילעסו כראוי, תכבד מאוד מלאכת העיכול, וברבות הימים יגיע לידי חולי.
הרמב"ם ממליץ על תפריט קבוע ובלתי משתנה " מה טוב היה לו היה אדם קובע לו תפריט קבוע ובלתי משתנה למזונו. חייו היו ארוכים ובריאים, כי שינוי המאכלים הגם שהוא ערב מאוד, הוא מזיק לבריאות. חוקרים קובעים כי הבהמות והחיות מחוסנים ממחלות משום שתפריט מאכלם הוא אחיד כל ימיהם ".
ביתו ההזוי של הרמב"ם במרוקו- עיטורים כמו הרבה רובים או כמו בסיסי שולחנות..?
סוגי מזונות לדוגמה ותכונותיהם על פי הרמב"ם:
מאפים-
מאפים העשויים מחיטה לא מלאה או שלא החמיצו בטרם נאפו נחשבים כמאכלים "רעים" לדוגמה : קמח לבן ( שאיבד את הלחות שלו ואת הסיבים שבו ), סולת ( תוצר של חיטה ללא קליפה וסיבים ), מצה ( הבצק לא הספיק להחמיץ ומחמיץ בקיבה ), אטריות, כופתאות קמח, דברי מתיקה המבוססים על קמח לבן ושרויים בשמן או בדבש. צריכה מועטת בסיבים גורמת לעצלות המעיים, המזון נשאר זמן רב בהם והנזק יכול להוביל למחלות כגון : עצירות וסרטן המעי הגס והחלחולת.
מאפים העשירים בסיבים כגון לחם מחיטה מלאה , מעוררת את פעולת העיכול במעיים. ככל שהלחם עשיר בגרעינים גסים ונילוש זמן רב יותר כך הוא בריא יותר.
בשרים-
באופן כללי מומלץ לאכול בשר עופות על פני בשר בהמות מאחר והוא קל יותר לעיכול.
במידה ורוצים לאכול באותה ארוחה בשר עוף ובשר בקר יש לאכול ראשית את בשר העוף מאחר והוא מהיר וקל לעיכול.
בשר בהמות המומלץ לאכילה : בשר גדי, בשר טלה.
החלקים המומלצים : החלקים הקדמיים, כל חלקי הבשר המחוברים לעצם, שוקיים וירכיים.
החלקים שאינם מומלצים : השומן ( מפריע לעיכול מאכלים, מסיר תיאבון, מגדיל כמות ליחה ), כל האיברים הפנימיים שבבטן החיה, המוח.
מוצרי חלב-
חלב הוא חומר המתעכל מהר בקיבה. חלב מומלץ רק לאנשים שאינם סובלים מגזים, מדלקת בקיבה ודלקת במעי הגס.
סוגי החלב הטובים ביותר הם חלב עיזים וחלב נאקה.
שתיית חלב מזיקה לבעלי כאב ראש, לקודחים מחום, למי שבטנו נפוחה ועולה רעש של קרקור , למי שמשלשל בפרט שלשול עם דם.
שתיית חלב מועילה לחולי שחפת כשחומם אינו גבוה, לבעלי מחלות כרוניות ארוכות ולאנשים חולים שרזונם מסוכן לבריאותם ומעכב החלמתם.
דבש-
הדבש הוא מאכל המעורר חום בגוף ולכן מומלץ לאנשים ממבוגרים ופחות מומלץ לאנשים צעירים ובמיוחד לא לאנשים שנוטים לכעוס מהר.
דגים-
ככלל הרמב"ם לא ממליץ לאכול דגים במיוחד לזקנים ולאנשים תשושים, איטיים ולא אכפתיים.
אבל אם בכל זאת רוצים לאכול דגים מומלץ להימנע מדגים גדולי גוף בעלי שומן מאחר והם מייצרים ליחה ולחות רבה בגוף. מומלץ לצרוך דגים בכמות מועטה, דגים קטני גוף בעלי בשר לבן, דגים שמקורם מהים או ממקוואות מים מתוקים.
שומשום-
הרמב"ם מונה רשימת תכונות שליליות לגבי אכילת שומשום : מלחלח את המוח ואת חוט השדרה, מבאיש את הפה, מסריח את הזיעה, מעקר נשים, גורם לכאבים ברחם ובבטן, לעיתים גורם לשלשול ומשתן.
חומץ-
לפי הרמב"ם לחומץ תכונות מועילות ברפואה המונעת וברפואה הטיפולית , הוא מחטא טבעי למניעת זיהומים ולריפויים ולכן הוא משמש בסיס לרקיחת תרופות וסמי מרפא רבים.
לחומץ סגולות קירור ומומלץ בימי הקיץ לצרוך חומץ כאמצעי לקירור האיברים ולשמירה על חום גוף תקין.
יין-
הרמב"ם מייחס ליין סגולות ריפוי רבות וממליץ על שתייתו תוך הגבלות מסוימות. הגבלות הקשורות לכמות, לאדם ולמועד השתייה. יין אינו מיועד לצעירים מתחת לגיל 21 מפני שהוא משפיע לרעה על גופם ועל נפשם. היין מועיל יותר ויותר ככל שגיל האדם עולה. היין מיטיב עם העיכול והוא גם משפיע על מצב התודעה. שתיית יין מהול בשעת ארוחה לא תזיק ושאריותיו יצאו עם השתן.
מלח-
צריכת עודף מלח מזיקה לבריאות. במיוחד לאלה הסובלים מיתר לחץ דם.
ממתקים-
מומלץ לאכול קינוח קטן בסוף הארוחה- מגביר את הכוח של הקיבה להחזיק את המזון ולעכלו ומונע תחושת עייפות.
שתייה-
מומלץ לשתות כמות גדולה של נוזלים מאחר והם מסייעים בניקיון המעיים ומרחיקים מהם מיני מחלות. מים שהורתחו וקוררו קלים יותר לעיכול. הרמב"ם ממליץ לא לשתות אחרי האוכל מאחר וזה משפיע לתהליך העיכול ולא לשתות מים קרים לפני האוכל מאחר וזה מזיק לאוכל שנכנס לגוף ולכבד. המועד הרצוי לשתות נוזלים הוא בעת בה מתחיל האוכל להתעכל במעיים.
כללי ומעניין:
הרמב"ם ראה באמונה באלוהים יסוד עיקרי ביהדות אשר בלעדי אמונה זו, מאבד היהודי את יהדותו ונחשב כופר. מכך גם נגזרת עמדתו, כי התורה ניתנה מהשמים ישירות על ידי הבורא למשה רבנו, ומי שאינו מאמין בכך, הרי הוא כמי שהוציא עצמו מכלל היהדות. הוא סבר שלכל המצוות יש סיבות וטעמים, שהם בכללם הקניית השקפות נכונות, מידות טובות, וסילוק העושק והעוולה מהעולם. הוא אף הקדיש למעלה מעשרים פרקים ב"מורה נבוכים" לבניית שיטה מסודרת לטעמי מצוות רבים.
הרמב"ם ראה בסגנון החיים האידאלי חיי תורה ועבודה, חיים של תורה שיש עמה מלאכה, וכך ראה גם את עבודתו כרופא. יתרה מזאת, הוא ביקר בספריו קשות לומדי תורה שנסמכו על קופת הציבור, שעושים את התורה "קרדום לחפור בו" ואמר עליהם שהם מחללים שם שמים- "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים: כל הנהנה מדברי תורה - נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה, ושנוא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה, וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות."
הרמב"ם התנגד נחרצות לתפיסה הדטרמיניסטית (ובכלל זה שלל גם את האסטרולוגיה כהבל), וטען שלאדם יש יכולת בחירה חופשית לשנות את תכונותיו.
ולסיכום, איזה איש מדהים, בספרי הרפואה הרבים שכתב תיאר נושאים שרק כיום מתחילים להוכיח אותם מדעית. בימיו לא היה קיים כל ידע על מערכת העיכול והדרך בה היא פועלת, כל נושא האנזימים והחומצות המפרקים את המזון ודרכי ספיגת המזון בגוף והחשיבות שבמניעת דילול מיצי העיכול ושחיקת הבלוטות הוא רק אחד הנושאים להם הטיף שמתגלים כיום. בנוסף, הרבה לפני כל ספרי הסוד וכוחו של התת מודע שפופולריים בימינו דיבר הרמב"ם על חשיבותה של תפילה, שהיא מהשורש פ.ל.ל- שמשמעותו לקוות ולייחל. כי מי שמתפלל, מקווה ומדמיין את המצב הרצוי לו- מה שדמיין יתגשם בחייו.
חשוב לזכור לגבי דמותו בציור של הרמב"ם
השבמחקפשוט תרשמו "תמונותו של הרמב"ם" בגוגל
מעניין מאד, אם כי ישנם דברים שהיום יודעים שהם פחות מדוייקים.
השבמחקהי אנונימי, האם אתה מתכוון לכך שתמונתו כנראה לא מייצגת את המציאות?
השבמחקמעניין! מחכה לפרסום הבא
השבמחקאלון
מה המקור לנאמר: "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ... שיהא מלסטם את הבריות." היכן כתוב שאלה דברי הרמב"ן ? הי שיש להראות זאת לכל מי שלא יודע והולך ע"פ דרכו! שהם כעורים שיש לפתוח עינהם..
השבמחקאנשים שצורכים מלח או יש להם בעיות בריאות צריכים לבדוק לחץ דם עם מד לחץ דם
השבמחק