החזה הנשי והלבשתו או ההיסטוריה של החזיה

השבוע החל המסע שלי לקניית חזיות חדשות. מסע כה מתיש שאני משתדלת לדחות ככל האפשר. מה שנורא במיוחד זו העובדה שעם הזמן זה רק ייעשה קשה יותר וזאת בגלל הקשר הישיר בין גודל החזה למציאת החזייה המושלמת. בתיכון אפשר להסתפק בחזיות כותנה זולות וצבעוניות- הכל הולך, ואז ככל שעוברות השנים החזייה הופכת ליותר ויותר מהונדסת ויקרה -אלא אם כן מוותרים מראש על המאמץ והציצי הנחמד הופך לגוש אחד חסר צורה ומעציב. בכל אופן, בשלב שהמוכרת הציעה לתת לי "מידה מקבילה" גמרה אומר בליבי ההחלטה להביא את האמת אל הבלוג.

היסטורית, ניתן למצוא פסיפסים של נשים מתעמלות ביוון העתיקה בלבוש שנראה כמו הביקיני של ימינו. תקופה משוחררת ויפה שנעלמה מהעולם לכ 1500 שנה עד ימינו אנו..

ברוב התקופה שלאחר מכן נשים לבשו ביגוד תחתון שנקשר בשרוכים מאחור. הבד היה מעומלן היטב כדי לחזק את התמיכה שהוא מקנה. בסוף ימי הביניים נכנס לשימוש המחוך, שדחף את החזה כלפי מעלה (לא הועלה על הדעת הרעיון למשוך את החזה גם מלמעלה). זו שיטה פשוטה בהרבה אך כרוכה בכאבים. חזיות נפרדות התפתחו בסביבות שנת 1900. החזיות של תקופה זו נועדו לספק תמיכה בלבד-לא יופי או צורה- והן היו ארוכות יותר, כמו גופיה כמעט.

בשנת 1914 האמריקאית מרי פלפס רכשה לה שמלת משי לאירוע וכשהתלבשה הטרידו אותה הסימנים הבולטים של עצמות הלוויתן במחוך שלה. זה הביא אותה לתפור לעצמה חזייה מאולתרת משתי ממחטות וסרט. מאוחר יותר מכרה את הזכויות לחברת וורנרס והן נמכרו היטב ממש לפי הדגם המקורי של מרי- בתחילה לפי מידות סמול מדיום לארג' ובמהירה עברו למדידה באינצ'ים.

בשנות ה 20 האופנה היתה לגזרה נערית- אופנת הפלאפס והגזרות הפשוטות של קוקו שאנל, כדי להשיג גזרה זו נלבש מעין מחוך שהשטיח את החזה ויצר גוף חסר קימורים ככל הניתן.

זו פרסומת משנת 1923 למחוך שיעניק את "הגזרה הנערית"

בשנות ה 30 הצליחו ליצור מלטקס סיב אלסטי ולהחדיר אותו לבד. בנוסף החלו לקשט חזיות בתחרה וסרטים.

בשנת 35 וורנרס הציגו לעולם חזיית קאפים במידות A-D. בשנות ה 50 זה הגיע גם לחופי אנגליה.
שנות ה 40 - המלחמה הביאה למחסור בחומרים ונשים רבות תפרו חזיות בעצמן ממשי מצנחים ומשמלות חתונה ישנות. חזיות תעשיותיות יוצרו ממינימום בד.

שנות ה 50- האופנה היא לחזה בצורת קונוס..

שנות ה 60- שריפת החזיות פגעה בתעשייה.

היום החזייה אמורה לספק תמיכה לחזה ולהעניק לו צורה מעוגלת.

ואלה הדברים שלמדתי על בשרי:

המטרה- השגת חזיה שתיצור חזה יפה, שתהיה נוחה על הגוף ושתחזיק מעמד לאורך זמן.

ככל שנשאיר רזרבות הידוק בחזייה- כך חייה יהיו ארוכים יותר.

לפני יציאה למסע כדאי לבצע מדידה של ההיקף מתחת לחזה וההיקף בגובה הפטמה ולחשב כך את מידת החזייה הנכונה: מידת ההיקף מתחת לחזייה זו בפשטות מידת ההיקף שלך- מגיעה במרווחים של 5 ס"מ: (70,75,80,85,90), אם לא יצא בול- מעגלים למספר הקרוב. המדידה השניה תאמר לנו את מידת הקאפ (הכוסית). חישוב מידת הקאפ מבוצע ע"י חיסור סכום ההיקף התחתון מההיקף העליון. לדוגמא - מידת ההיקף היא 75, מדידת הקאפ היא 96 ס"מ
הנוסחא היא:
96-75=21 מחסירים את מידת הקאפ ממידת ההיקף
21-11=10 מהתוצאה מחסירים 11
10/3=3.3 את התוצאה מחלקים ל 3
ואז: A=1 B=2 C=3 D=4 DD=5

או פשוט מביטים בטבלה נאה זו:

אם כבר יש לך את מידת החזייה הנכונה שלך- אל תיכנעי לעולם לנסיונות להגיד לך שיש דבר כזה מידות מקבילות. קאפ זה קאפ והיקף זה היקף וזה לעולם לא יהיה אותו דבר.

יש לבצע את הבדיקות הבאות בחדר ההלבשה:

1. המדידה תתבצע תמיד עם סגירת החזייה על הקרס הראשון- הרחב ביותר- זאת כדי להשאיר מרחב וזמן לחיי החזייה. אם זה רחב מדי- זו לא המידה הנכונה!
   המדידה תתבצע לאחר ששחררנו את רצועות החזייה כמעט עד הסוף- אותה סיבה של אירוך חיי החזייה בבית


2. כשאת עם החזייה עליך, המרכז שלה- החלק שבין הקאפים צריך לשבת היטב על עצם החזה- אסור שיהיה שם מרווח כלל.


3. להרים ידיים- לבדוק שהחזייה עדיין יושבת טוב- אין בריחת ציצי מלמטה ואין גלישה מלמעלה.


4. לקפוץ- לבדוק שרמת הטלטול של החזה בזמן קפיצה היא לא רבה מדי (המקפידות יוודאו שהחזה גם לא הפך ליציב מדי)


5. להתכופף קדימה תוך שילוב ידיים- לבדוק את הקליבז' שנוצר- האם החזה נשאר בגבולות הברזלים? האם צורתו נשארה מעוגלת? האם החלק התחתון של החזייה והרצועות נשארו במקומן?


6. להביט מהפרופיל ולוודא שצורת החזה נראית טבעית ומעוגלת ושאין מראית עין של משולש חלילה או משיכה של החזה לצדדים, או צורה טרפזית מורכבת אחרת כלשהי.


7. תמיד למדוד עם גופיה צמודה לבנה מעל- עוזר לראות דברים שלא ראינו בלי חולצה- בליטות, תפרים, צורת חזה


8. משמוש החזה- משמשי את הציצי בחזייה כדי להבין טוב יותר את הצורניות שהחזייה נותנת ורמת הקשיחות.

זכרי- חזייה מותאמת היטב תרים את החזה ותחשוף את המתניים, דבר המאריך את הגוף ומשווה לו מראה רזה וחטוב יותר!

כללי:

חזייה מכבסים רק ביד וללא מרכך כדי לא לפגוע באלסטיות הבד.

ריפוד קל לחזייה- עוזר להקנות לחזה את הצורה הרצויה, מסתיר פטמות.

חזיית ספורט- נטולת ברזלים ולכן לא מספקת עיצוב לחזה. חזה גדול אינו יכול להסתפק בלבישת חזיית ספורט בלבד ואז כדאי לשים מתחת חזיית כותנה עם ברזלים ומעליה חזיית ספורט לתוספת תמיכה. בזמן התעמלות כדאי לדאוג לתמיכה מסיבית בחזה- ככל שיזוז פחות יותר טוב לגוף ולסביבה.

טיפ להגדלת החזה- שימי כמה חזיות אחת מעל השניה או שילוב של חזיה וטופ. זה עושה נפלאות למחשוף (וזה טיפ של חשפנית מסרט דוקומנטרי!)

נשאלת השאלה מה היא הציפייה מחזייה- האם נוחות ותמיכה בסיסיות או יצירת מחשוף פורנוגרפי ומושך מבטים?
הבחירה הבריאה והמומלצת היא לבחור חזייה ששומרת את החזה במקומו הטבעי, אז אולי כדאי לשקול להפריד בין חזיות יום לחזיות יציאה/ בילוי. בכל אופן דעתי האישית היא שיש להניח לחזה להיות מונח במקומו הטבעי, ללא לוק חושפני מיותר.