בימים אלה אני שקועה בקריאת הספר פעמון הזכוכית של סילביה פלאת. בספר תוכלו למצוא תאורים מעולים של התחרפנות הדרגתית וטוטאלית של הגיבורה. בשלב מסוים בספר היא מזכירה את הטקסט שנקרא ביוולף שסטודנטים לספרות נדרשים ללמוד בקולג'. בהערת המתרגם נכתב כי זו "מהיצירות העתיקות ביותר באנגליה, כתובה בלשון ימי הביניים". רק שמעתי ימי הביניים ולא יכולתי להרפות יותר מהנושא. למה זה נקרא בשם המוזר והמסקרן הזה? מי כתב את זה ועל מה? איך נראית האנגלית הזאת של ימי הביניים? כל זאת ועוד לפניכם:
ביוולף הוא סיפור המיתולוגיה האנגלי הקדום ביותר שידוע עליו, נכתב בשנת 800 לספירה בערך, אך מספר סיפור קדום בהרבה. בסיפור מתוארים סיפורי גבורה של המלך הגיבור שבזכותו כוחו, אומץ ליבו ונאמנותו ניצח מפלצות מרושעות.
העלילה מתרחשת באזור סקנדינביה על רקע מלחמה בין העמים הדנים לשבדים ולשבט הגותים. העלילה מיוחסת כולה לגיבור משבט הגותים, שהפך בסופו של דבר למלכם, בשם ביוולף, שנלחם בשלושה יצורים מיתולוגיים. השירים מלאים באיפיונים מהמיתולוגיה הנורדית ובביטויים מהנצרות. הם נחשבים ליצירת מופת ששופכת אור על דרך חייהם של האנשים באותם ימים ועל הקרבות שלהם. במונחים היסטוריים, הדמויות בשירים הן פגניות. אבל מרבית המאורעות מתרחשים בתקופה התנכית. ספר בראשית מהווה את אבן היסוד לשירה זו, מכיוון שגרנדל ואמו ידועים כשארי בשרו של קין.
העלילה:
1. קרב ראשון: ביוולף מתחיל בסיפורו של המלך הארות'גאר, שבנה אולם משתאות ענק לעמו. באולם זה היו מבלים הלוחמים הדניים את זמנם בשירה ובחגיגות, עד אשר המפלצת גרנדל - המנודה מהחברה - מתקיפה את האולם והורגת רבים מהלוחמים בעת מנוחתם. בהיותם חסרי אונים כנגד המפלצת, הארות'גאר ולוחמיו נוטשים את המקום.
לוחם צעיר בשם ביוולף שומע את דבר צרותיו של המלך הארות'גאר ובאישור מלכו אוסף את לוחמיו ולן באולם המשתאות. כשגרנדל מתקיף, ביוולף נאבק מולו בידיים חשופות, פוצע אותו אנושות וכורת את ידו. גרנדל נמלט לביתו בביצות.
2. קרב שני: אמא של גרנדל: בלילה למחרת, בחגיגות על ניצחונו של ביוולף על המפלצת, מגיעה אמו של המפלצת וקוטלת לוחם דני בזעמה. הארות'גאר וביוולף עוקבים אחר המפלצת למאורה השוכנת בתחתיתו של אגם. ביוולף צולל לתוך האגם ומותקף על ידי אימו של גרנדל. כשהיא לא מצליחה לפצוע אותו דרך השריון שלו, היא גוררת אותו לתחתית האגם. במאורה התת קרקעית מונחת גופתו של גרנדל ושאר גופות הלוחמים שהשניים הרגו. ביוולף ואימו של גרנדל מנהלים קרב אימתני. במהלך הקרב הוא עורף את ראשה באמצעות חרב קסמים שקיבל מידי הלוחם אונפרת' וזוכה לתגמול רב מהמלך הארות'גאר.
3. קרב שלישי: הדרקון: ביוולף חוזר לארץ מולדתו ובסופו של דבר זוכה לעלות על כס המלכות. חמישים שנה לאחר מכן, גונב עבד גביע מוזהב מתוך מאורת דרקון בדרום שבדיה. כאשר הדרקון רואה כי הגביע נגנב, הוא עוזב את המאורה בזעם וזורע הרס בממלכה. ביוולף נלחם בדרקון והורג אותו, אך נפצע פצעי מוות, ומת זמן קצר לאחר מכן.
פירוש השם ביוולף:
החוקרים חלוקים בדעתם לגבי משמעות השם- הם חיפשו קישורים רלוונטיים מהשפות השכנות והממצאים הם: צייד דובים/ זאב קרב/ ציפור נקר (שנלחמת עד מוות)/ זאבו של אל גרמאני ועוד..
השפה בה נכתב ביוולף- אנגלו סקסונית עתיקה:
זו בעצם אנגלית עתיקה, צורה של אנגלית שהיתה בשימוש בחלקים של אנגליה של היום וסקוטלנד הדרומית בין אמצע המאה ה-5 לאמצע המאה ה-12. זו שפה מערב-גרמנית ולכן היא דומה לפריזית עתיקה וסקסונית עתיקה ושונה מעט מהאנגלית המודרנית. אנגלית עתיקה דומה גם לאיסלנדית מודרנית, אבל פחות.
האנגלו סקסונים הקימו את אנגליה במאה ה 5 לספירה ועד למאה ה 12 הטמיעה השפה לתוכה אלמנטים מהשפות השכנות, כמו קלטית ונורדית- שפתם של הפולשים הויקינגים. אבל ההשפעה הרבה ביותר עליה היתה מהגרמנית. האנגלו סקסונים היו קבוצת עמים גרמאנים. הם נקראו כך ע"ש התבטאויות של המלך אלפרד הגדול שנהג להשתמש בתואר "רֶקְס אַנגלוֹרוּם סַקסוֹנוּם" או "רקס אנגול-סקסונום". מקור הביטוי אינו ידוע לבטח.
ראו את ההבדל בין אנגלית ספרותית של ימינו לעתיקה:
Father of ours, thou who art in heaven - Fæder ure þu þe eart on heofonum
Be thy name hallowed- Si þin nama gehalgod
לזה אני קוראת תאווה לחך! ( ממש אפשר לשמוע את הערפד אריק מדבר)
סיפורי ביוולף הזכירו לי את הסיפורים שסבא שלי היה ממציא בשבילי כשהייתי קטנה. מעניין לחשוב איך כל המיתולוגיות, הדתות והאגדות מתחברות זו לזו. איך פעם מגלי ארצות היו חוזרים עם סיפורים ממקומות רחוקים ואלה היו עוברים מפה לאוזן סביב מדורות בקרחת יער.
ליל מנוחה לכולם,
ליאת
נ.ב. טולקין הושפע מביוולף כשכתב את שר הטבעות!
הדף הראשון של ביוולף, כתוב באנגלית עתיקה
העלילה מתרחשת באזור סקנדינביה על רקע מלחמה בין העמים הדנים לשבדים ולשבט הגותים. העלילה מיוחסת כולה לגיבור משבט הגותים, שהפך בסופו של דבר למלכם, בשם ביוולף, שנלחם בשלושה יצורים מיתולוגיים. השירים מלאים באיפיונים מהמיתולוגיה הנורדית ובביטויים מהנצרות. הם נחשבים ליצירת מופת ששופכת אור על דרך חייהם של האנשים באותם ימים ועל הקרבות שלהם. במונחים היסטוריים, הדמויות בשירים הן פגניות. אבל מרבית המאורעות מתרחשים בתקופה התנכית. ספר בראשית מהווה את אבן היסוד לשירה זו, מכיוון שגרנדל ואמו ידועים כשארי בשרו של קין.
העלילה:
1. קרב ראשון: ביוולף מתחיל בסיפורו של המלך הארות'גאר, שבנה אולם משתאות ענק לעמו. באולם זה היו מבלים הלוחמים הדניים את זמנם בשירה ובחגיגות, עד אשר המפלצת גרנדל - המנודה מהחברה - מתקיפה את האולם והורגת רבים מהלוחמים בעת מנוחתם. בהיותם חסרי אונים כנגד המפלצת, הארות'גאר ולוחמיו נוטשים את המקום.
לוחם צעיר בשם ביוולף שומע את דבר צרותיו של המלך הארות'גאר ובאישור מלכו אוסף את לוחמיו ולן באולם המשתאות. כשגרנדל מתקיף, ביוולף נאבק מולו בידיים חשופות, פוצע אותו אנושות וכורת את ידו. גרנדל נמלט לביתו בביצות.
2. קרב שני: אמא של גרנדל: בלילה למחרת, בחגיגות על ניצחונו של ביוולף על המפלצת, מגיעה אמו של המפלצת וקוטלת לוחם דני בזעמה. הארות'גאר וביוולף עוקבים אחר המפלצת למאורה השוכנת בתחתיתו של אגם. ביוולף צולל לתוך האגם ומותקף על ידי אימו של גרנדל. כשהיא לא מצליחה לפצוע אותו דרך השריון שלו, היא גוררת אותו לתחתית האגם. במאורה התת קרקעית מונחת גופתו של גרנדל ושאר גופות הלוחמים שהשניים הרגו. ביוולף ואימו של גרנדל מנהלים קרב אימתני. במהלך הקרב הוא עורף את ראשה באמצעות חרב קסמים שקיבל מידי הלוחם אונפרת' וזוכה לתגמול רב מהמלך הארות'גאר.
3. קרב שלישי: הדרקון: ביוולף חוזר לארץ מולדתו ובסופו של דבר זוכה לעלות על כס המלכות. חמישים שנה לאחר מכן, גונב עבד גביע מוזהב מתוך מאורת דרקון בדרום שבדיה. כאשר הדרקון רואה כי הגביע נגנב, הוא עוזב את המאורה בזעם וזורע הרס בממלכה. ביוולף נלחם בדרקון והורג אותו, אך נפצע פצעי מוות, ומת זמן קצר לאחר מכן.
ביוולף נלחם בדרקון בציור משנת 1908
פירוש השם ביוולף:
החוקרים חלוקים בדעתם לגבי משמעות השם- הם חיפשו קישורים רלוונטיים מהשפות השכנות והממצאים הם: צייד דובים/ זאב קרב/ ציפור נקר (שנלחמת עד מוות)/ זאבו של אל גרמאני ועוד..
השפה בה נכתב ביוולף- אנגלו סקסונית עתיקה:
זו בעצם אנגלית עתיקה, צורה של אנגלית שהיתה בשימוש בחלקים של אנגליה של היום וסקוטלנד הדרומית בין אמצע המאה ה-5 לאמצע המאה ה-12. זו שפה מערב-גרמנית ולכן היא דומה לפריזית עתיקה וסקסונית עתיקה ושונה מעט מהאנגלית המודרנית. אנגלית עתיקה דומה גם לאיסלנדית מודרנית, אבל פחות.
האנגלו סקסונים הקימו את אנגליה במאה ה 5 לספירה ועד למאה ה 12 הטמיעה השפה לתוכה אלמנטים מהשפות השכנות, כמו קלטית ונורדית- שפתם של הפולשים הויקינגים. אבל ההשפעה הרבה ביותר עליה היתה מהגרמנית. האנגלו סקסונים היו קבוצת עמים גרמאנים. הם נקראו כך ע"ש התבטאויות של המלך אלפרד הגדול שנהג להשתמש בתואר "רֶקְס אַנגלוֹרוּם סַקסוֹנוּם" או "רקס אנגול-סקסונום". מקור הביטוי אינו ידוע לבטח.
ראו את ההבדל בין אנגלית ספרותית של ימינו לעתיקה:
Father of ours, thou who art in heaven - Fæder ure þu þe eart on heofonum
Be thy name hallowed- Si þin nama gehalgod
לזה אני קוראת תאווה לחך! ( ממש אפשר לשמוע את הערפד אריק מדבר)
סיפורי ביוולף הזכירו לי את הסיפורים שסבא שלי היה ממציא בשבילי כשהייתי קטנה. מעניין לחשוב איך כל המיתולוגיות, הדתות והאגדות מתחברות זו לזו. איך פעם מגלי ארצות היו חוזרים עם סיפורים ממקומות רחוקים ואלה היו עוברים מפה לאוזן סביב מדורות בקרחת יער.
ליל מנוחה לכולם,
ליאת
נ.ב. טולקין הושפע מביוולף כשכתב את שר הטבעות!
אהבתי את התעמקות הפוסט בנושא שלא נהוג לדבר עליו כיום במיינסטרים. אני תמיד אוהב לקשר סיפורים היסטוריים לעובדות שידועות לנו היום. למשל, כיום ידוע לנו שאין באמת מפלצות, מה שגורם לי לחשוב מה באמת היה באגדות האלו. האם אלו רק "סיפורים"? או שמבוססי מציאות? תודי שזה מרתק. לפי דעתי, ישנם כאן אמיתות, שעל מנת לקבל משנה תוקף והתפארות נוספת, קיבלו את התיאור של "מפלצת". לדעתי מדובר על קרבות מול חיות טבע בכלל (ע"ע משמעות השם ביוולף). למשל, במתקפה הראשונה. אולי דובים או חיות פרא אחרות נכנסו ותקפו את האנשים? בסיפור הקרב בקרקעית האגם עם אימו של גרנדל, הגיוני שמדובר על כריש או חיית טרף ימית אחרת. בקיצור, נראה שיש כאן מן האמת אך לעולם לא באמת נדע...
השבמחק