אדריכלות נאצית לעומת אדריכלות קומוניסטית - הגודל קובע

כשכתבתי באחד הפוסטים הקודמים שלי על האדריכל הנאצי אלברט שפר ועל התכנון שלו לעיר העתידית "בירת העולם גרמאניה" נזכרתי במשהו שכתבתי עליו זמן רב לפני כן, המגדל הגרנדיוזי "ארמון הסובייטים" שתוכנן להיבנות ברוסיה וגם הוא לא יצא בסוף לפועל.
כשהייתי בברלין בפעם האחרונה ישבנו שם בבר של מלון חדש ואופנתי. המלון ממוקם בבניין שנבנה בשנת 1939, והמארח הגרמני שלי ציין את העובדה שנבנה בעת הנאצים בשלטון והתרשמנו יחד מהאדריכלות הכבדה וחמורת הסבר שבה התאפיין הבניין.

לובי הכניסה המרשים בתחושה של מוזיאון

הכניסה הראשית למלון, נבנה ב 1939 

זה גרם לי לתהות אם יש בכלל הבדל בין אדריכלות נאצית לאדריכלות קומוניסטית. שאלתי את אמא שלי והיא אמרה שאין הבדל - שתי המערכות התאפיינו בבנייה בקנה מידה עצום וראוותני, וזאת כדי להוכיח את גדולתן.

''בירת העולם גרמאניה''
תוכנית ברלין לפי חזונו של היטלר ותכנונו של אלברט שפר. העיר החדשה היתה עתידה להיקרא "בירת העולם גרמאניה", וכללה מבנים עצומים בגודלם, כמו למשל אולם כנסים שתוכנן להיות גדול פי 2 מאולם המראות בוורסאי וכיפה כמו של בזיליקת פטרוס הקדוש ברומא רק עצומה ממנה פי כמה, כזו שלא היתה אפילו היכולת ההנדסית לבנות אותה בזמנו!

דגם של העיר העתידית שהיתה אמורה לקום על חורבות ברלין:

























מנגד, בבירת הקומוניזם תוכנן להיבנות 'ארמון הסובייטים'
גורד שחקים עצום דמוי מגדל בבל שיועד להיבנות במקום קתדרלה במוסקבה, ליד הקרמלין, ולשמש כמרכז כנסים ומטה למפלגה הקומוניסטית. בנייתו נעצרה עם פלישת הנאצים לרוסיה במלחמת העולם השנייה והוא לא הושלם מעולם. כיום שוחזרה הכנסייה שניצבה במקום זה בעבר.

איך זה נראה לפני - קתדרלת ישו מושיענו:

מגדל טטלין // אנדרטת האינטרנציונל השלישי
לנין שכר את שירותיו של האדריכל האוונגרדי ולדימיר טטלין כדי שיבנה מונומנט לבולשביזם בשנת 1920.
האנדרטה שתכנן טטלין היתה אמורה להתנשא לגובה 400 מטר - פי 3 ממגדל אייפל - הבניין הגבוה ביותר באותו זמן.

הבנין המתוכנן היה אמור להיות מורכב מקוביה שמעליה פירמידה עם צילינדר שנשען עליה ומוקף בספירלה אלכסונית!! וזה כדי ליצור תחושה של תנועה ולסמל את ההתקדמות של המהפכה הקומוניסטית. המבנה תוכנן להיות עשוי שלד מתכת חשוף צבוע באדום (צבע המהפכה) וגם יסתובב סביב צירו אחת לשנה. מקרן ענק היה אמור להקרין תעמולה על העננים. למרות שהפרויקט מעולם לא עבר את שלב התדהמה הראשונית - גם בגלל בעיות כספים וגם כי לא היה את הידע ההנדסי ליצירתו, הוא נחשב היום לעבודת אמנות שהשפיעה רבות על אדריכלות המאה העשרים.
הדגם המקורי של המבנה, שהיה בגובה 3.5 מטר ועשוי מעץ נאבד למרבה הצער.

טטלין רצה להתנתק מאדריכלות העבר וליצור אומנות חדשה ומהפכנית. ניתן לראות שהושפע מהקונסטרוקציה החשופה של מגדל אייפל.

הדמיית מגדל טטלין

היוצר הרב-תחומי ליסיצקי כתב על המבנה כי: "ברזל הוא חזק כרצון הפרולטריון וזכוכית בהירה כמצפונם".

בסופו של דבר לא יצרתי כאן השוואה בין הנאצים לקומוניסטים, אבל בכל זאת היה לי מעניין לקרוא על היוזמות האדריכליות המרתקות האלה, מקווה שגם לכם. אתם מוזמנים להעשיר את ידיעותיי בתגובות :)

1 בספטמבר: מותו של האדריכל הנאצי הראשי אלברט שפר

מדי יום בעבודה אני מחפשת חומר עבור המדור האהוב "למות על אדריכלות", במסגרתו אני מחפשת אדריכלים ומעצבים שמתו (או נולדו) באותו יום. מדהים לראות כמה תאריכים יבשים יש, בהם לא נולדו שום אדריכלים, ואחרים שמניבים תנובה נאה!

כזה היה היום הזה, 1 בספטמבר 2013, בו עלה בחכתי אלברט שפר, האדריכל הנאצי הראשי, שהחזיר נשמתו ממש היום לפני 32 שנים.


אלברט שפר 19/03/1905- 01/09/1981.

מכיוון שהתחרט על מעשיו נידון שפר ל 20 שנות מאסר בלבד בכלא שפנדאו אשר במערב ברלין. שם ישב יחד עם עוד 6 מראשי המשטר הנאצי. בגלל שהתחבב על שומריו הצליח ליצור קשר עם העולם החיצון, כתב זכרונות ועסק בגינון.

לשפר נולדו בן ובת. בנו שקרוי על שמו הוא אדריכל בעל שם עולמי, והקים בשנת 1984 חברת אדריכלות ותכנון עירוני שהיא מהגדולות והחשובות בגרמניה. (גם הסב קרוי באותו שם וגם הוא היה אדריכל). בתו, ד"ר הילדה שראם, לוחמת נגד אנטישמיות ופעילה לשימור זכר השואה, ייסדה בכספי הירושה מאביה קרן לסיוע לנשים יהודיות. בהתכתבויות שניהלה בילדותה עם אביה שבכלא הוא טען בפניה שלא ידע על פשעי המשטר הנאצי.

כשסיים לרצות את עונשו, פרסם שפר את הספר הפופולארי "בתוככי הרייך השלישי", הפך למרצה מבוקש וסיים את חייו בזרועותיה של מאהבת אנגליה.


דגם ברלין החדשה כפי שהיתה אמורה להיבנות לפי חזונו של היטלר ותכנונו של שפר, הכל בפרורופציות עצומות ובהשראת מבנים מפורסמים בעולם כמו אולם הריקודים בוורסאי ובזיליקת סנט פטרוס הקדוש.

רודולף הס, שגם הוא נשפט למאסר באותו כלא, נשאר שם אחרון, הרבה אחרי שכל היתר שוחררו, בעיקר כי המשיך להביע תמיכתו בהיטלר ובפתרון הסופי.



הס ישב בשפנדאו לגמרי לבדו במשך 30 שנים, רק הוא ומנהל הכלא האמריקאי- קולונל יוג'ין ק. בירד ששמר עליו. עם השנים התחברו השניים וכתבו יחד את הספר "האדם הבודד בעולם" שעסק בין היתר בנסיעתו של הס לסקוטלנד (מבצע השלום) ומבצע ברברוסה.

הס משמאל בזמן משפטי נירנברג
כשהתגלה עניין החברות וכתיבת הספר, פוטר האמריקאי ממשרתו (1971) ובכך הסתיימה הקריירה שלו באופן כללי. הס נותר לבדו בכלא, בבידוד מלא, למרות נסיונותיו של קולנול בירד להשפיע ולהקל על מאסרו. בשנת 87 בעודו בן 93 נמצא תלוי בתאו, כאשר בירד טוען שבעצם מדובר ברצח.

לאחר מותו של הס, שהיה האסיר האחרון בכלא שפנדאו, הושמד מבנה הכלא כדי למנוע הפיכתו לאתר עליה לרגל לנאצים וההריסות נטחנו לאבקה ופוזרו מעל הים הצפוני. גם הקבר של הס פורק בשנת 2011 לאחר שהפך לאתר עליה לרגל. שרידי גופתו נטחנו ופוזרו מעל אגם ששמו נשמר בסוד.

כלא שפנדאו בתמונה משנת 1951