יום שישי, 23 ביולי 2010

מגיפת הריקודים של ימי הביניים

מגיפת הריקודים
בחודש יולי של שנת 1518 בכפר קטן בצרפת (שטרסבורג, אז חלק מהאימפריה הרומית הקדושה), יצאה הגברת טרופיאה לחצר המשק ופצחה במחול סוער. בעלה לא הבין מה קורה ולא הצליח לעצור בעדה וכך המשיכה בריקודיה כל אותו יום עד שצנחה באפיסת כוחות, מכוסה זיעה וישנה שינה טרופה. כשהתעוררה המשיכה בריקודים.


פנאטים דתיים רוקדים בינות קברים בחצר הכנסייה, 1600.























 
אנשים שראו אותה פצחו מיד בריקודים גם הם. בתוך שבוע היו 30 רוקדים ובתוך חודש מספרם הגיע ל 400. נראה כי המצב מדבק אך לא ברור בעליל. הרופאים שבדקו את התופעה החליטו כי: "אין מדובר במחלה לא טבעית או בעלת מקור אסטרולוגי" (!) וקבעו כי מדובר במחלה טבעית הנגרמת מ- "דם חם". (!!)

עבור הגברת טרופיאה התקף הריקודים נמשך בערך 5 ימים, אבל התופעה בכללותה נמשכה כחודש, כאשר רבים מהרוקדים מתו מאפיסת כוחות או התקפי לב.


סמל האימפריה הרומית הקדושה




















המצב המתואר תועד במסמכים רבים מהתקופה - היסטוריים, רפואיים, תיעוד טקסי כנסייה ובמסמכי העירייה. לא ברור מדוע האנשים רקדו עד מוות או האם הריקוד היה רצוני - למרות שקיים תיעוד שאומר שהם נראו מפוחדים ומיואשים במהלך ריקודיהם.
כניסיון לרפא את הרוקדים לא ציוו על הקזת דם כפי שהיה מקובל בתקופה, אלא דווקא על עוד ריקודים! פתחו אולמות ועודדו את התושבים להמשיך עם המחולות כי האמינו שרק כך התופעה תחלוף. הרשויות אפילו הזמינו מוזיקאים שינגנו באולמות ויגרמו לאנשים להמשיך ולרקוד! במהלך אותו חודש נעשו גם ניסיונות לגירוש שדים.

דוגמא לציורי ריקוד המוות. שנת 1400

























הסיבות האפשריות לתופעה:
  • פטרייה מסוימת שגדלה על חיטה וחדרה ללחם של תושבי הכפר. פטרייה זו יכולה לגרום להזיות, עוויתות והתפרצויות אלימות. בזמנו התופעה נקראה "האש של אנטוני הקדוש", אך נמצא כי אינה יכולה לגרום לפעילות הרצונית והמאורגנת היטב של ריקוד- בייחוד כזה שנמשך כמה ימים ברציפות, וזאת כי אחת התופעות של הפטרייה היא מחסור באספקת דם לגפיים, דבר שהיה מקשה על הריקודים האינטנסיביים.

    הקורא החביב דורון מוסיף את המידע הבא: הפטרייה הזאת גורמת להרעלה בשם "ארגוטיזם" שמיוחסת לאש של אנטוני הקדוש והיא כנראה השיקוי שהאורקלים ביוון לקחו כדי לעורר חזיונות. בשנת 1938 חקרו בפייזר את החומרים הפעילים בפטריה וכך גילו את האל אס די!

  • היסטריית המונים - כלומר, מחלה פיזית ממשית שנגרמת מסיבות פסיכולוגיות בעקבות לחץ נפשי עצום. באותה תקופה של שלהי ימי הביניים בצרפת, התושבים סבלו מעוני ומרעב נורא שנגרם ממספר חורפים קפואים וקייצים חמים במיוחד. בגלל היבול הדל רבים מתו ברעב, והנותרים נאלצו להרוג את חיות החווה כדי לשרוד ונותרו ללא אמצעי מחייה ועיבוד אדמה. מחלות רבות כמו אבעבועות, סיפיליס וצרעת הרגו רבים.
    החוקרים מאמינים שתנאים קשים אלה הביאו לרמות מתח בלתי נסבלות וגרמו להתפרצות היסטריה, או הפרעת דחק, שהתבטאו בצורת ריקוד. תועד גם כי התושבים סבלו ממשבר רוחני ברמה שלא נראתה דורות רבים!

  • מחול ויטוס הקדוש - ויטוס היה הקדוש הקשור להתקפי אפילפסיה וגם לאלה שלקו ב"מחולית" . נהוג היה להציג תמונה של הקדוש לאנשים שלקו בהתקף.
    *מחולית (כוריאה - Chorea) היא תסמין של פגיעה בעצבים שבאה לידי ביטוי בעוויתות ובתנועות בלתי-רצוניות המזכירות ריקוד, שמציגים חולים במחלות שונות. לוקים בה בעיקר ילדים ובמיוחד בנות.
    לעתים מכונה התופעה בשם "מחול ויטוס הקדוש", עקב הריפוי לכאורה של הילדים החולים לאחר שביקרו בבית התפילה על שמו.
    אגדה קתולית עתיקה אף אומרת כי אם מעוררים את זעמו של הקדוש ויטוס נדבקים בריקוד קומפולסיבי, אבל בכל מקרה ההסבר לא תואם את המצב בו זה קרה לכל כך הרבה אנשים במקביל ובמיוחד למבוגרים (כאשר ה "מחולית" נפוצה בעיקר בקרב ילדים).

    עטיפת דיסק של איירון מיידן - מחול המוות























    דברים רבים נותרו לא ברורים בנוגע לתופעה- אין תיעוד להתרחשות כזאת פעם נוספת בהיסטוריה, לא ברור האם ניסו בכלל לעצור את הרוקדים מריקודיהם, ואיך הללו הגיבו לניסיונות, אם היו כאלה.
    גם ההסבר ההגיוני ביותר, שאומר שמדובר בהיסטריית המונים הוא עדיין לא ברור- איך צנחו הרוקדים באפיסת כוחות, ישנו, התעוררו, התלוננו על כאבים ושרירים תפוסים ואז קמו מרבצם ופשוט המשיכו שוב בריקודים?

    בכתיבת הפוסט הזה התקשיתי למצוא תמונות מתאימות. רוב התמונות הקיימות מתייחסות למושג של "ריקוד המוות", שהוא תחום שלם של אמונות ואמנות שהתחיל עם מגפת המוות השחור במאה ה- 14 באירופה, שגרמה למותם של כרבע מאוכלוסיית היבשת.
    בציורים, תחריטים והשירים המדוברים, מתואר מותם של אנשים כריקוד לצד שלדים מרקדים או שלדים מנגנים (בדרך כלל בכינור) ולעתים שלדים שנושאים חרמש. השלדים מייצגים האנשה של המוות, והריקוד מסמל את מותם של האנשים. מתמונות אלה התפתחה ההאנשה של מלאך המוות, המוכר גם בכינויו Grim Reaper ("הקוצר הקודר") כשלד נושא חרמש. בקיצור, תמונות מדכאות ולא מדברות על הנושא הספציפי. בפעם הבאה- נושא עם סוף טוב!

    ותודה לאלעד שהעלה את הנושא למודעותי :)

    3 תגובות:

    1. אנונימי23.7.2010, 17:17

      אכן,מרתק.
      ניכר שהשקעת זמן מאמץ ודמיון בליוט ותיאור העובדות בצורה מענינת ועדיין מאוד ממצה.
      יישר כוח.

      השבמחק
    2. אנונימי2.7.2013, 18:57

      מאוד נהניתי לקרוא. תודה!

      השבמחק
    3. אנונימי23.8.2013, 9:51

      מעולה..

      השבמחק